4. איך לבחור מטהר מים ביתי?
הערה:
חברת "המטהר" מוכרת מטהרי מים מתוצרתה רק בכמויות סיטונאיות ולא לאנשים פרטיים.
אנו מוכרים מטהרי מים ללקוחות בודדים, רק כאשר הלקוח הפרטי מבקש טיפול מערכתי כולל  לבית, הכולל חלק או את כל המרכיבים הבאים: סינון במסנן תעשייתי ראשי לכל הבית, מניעת אבנית, מניעת קורוזיה, טיהור מים לשתייה, טיהור שפכים, טיהור מים אפורים, וטיהור קולחין ומים משומשים לצורך מיחזורם למטרות השקייה ושימוש מחדש. לכן, אין לפנות אלינו בנושא של רכישת מטהרי מים בכמויות בודדות או החלפת סננים למערכות שאינן מתוצרתנו.
עמכם הסליחה!

תכונות רצויות של מטהר מים ביתי טוב:
א. סינון פיזי פשוט של לכלוך, חלקיקים מרחפים אנאורגניים (חלודה ופירורי אבנית), אורגניים, חיידקים מתים, אצות מתות - נעשה ע"י
    מסנן פיזי, רצוי בכמה דרגות או בנוי באופן מדורג.
ב. טיהור כימי של כלור ותרכובות מסרטנות - נעשה ע"י פחם פעיל מסוגים שונים ובאורך מסלול מתאים (לא 2 ס"מ אלא לפחות 40-50 ס"מ).
    זאת אומרת, המים חייבים לעבור דרך הפחם הפעיל במסלול ארוך מספיק כדי שיטוהרו באופן מיטבי.
ג. טיהור ממתכות כבדות שמצטברות בגוף מיום לידתנו.
    המתכות הכבדות מסופקות עם מי השתייה וכמותם במים גדלה ברגע שהם עוברים בצנרת הביתית וזו של הבניין. זאת משום שאביזרי
    צנרת רבים מכילים סגסוגות נחושת המכילות עופרת ובדיל (הבדיל לא כל-כך מזיק). טיהור מתכות כבדות כזה נעשה ע"י חומרים מיוחדים
    שאותם מוסיפים לתרמילי סינון. תרמילי סינון אלה (פילטרים) משולבים בדרך כלל גם עם פחם פעיל ומסנן, זאת אומרת שילוב של א', ב' ו-ג'.
ד. סינון (עצירה פיזית) של חיידקים ווירוסים או קטילתם - זו היא הבעייה הכי פחות קריטית וברוב המקרים ניתן לוותר על הטיפול בה, אלא
    אם כן מדובר בשתייה מצד אנשים בעלי כשל חיסוני, תיפקוד חיסוני לקוי וכדומה. משרד הבריאות עורך בדיקות מסודרות, מקיפות
    ומספקות של זיהומים בקטריאליים במים (מה שלא  כל-כך נכון לגבי בעייה של זיהומים ויראליים שהיא נדירה יותר).
ה. סינון "מינרלים" ומלחים מזיקים או מיותרים אשר התווספו אל המים בדרך הארוכה שהם עושים מהעננים ועד לברזים שלנו.
    ה"מינרלים" האלה מקורם בהמסה של מזהמים בקרקע, או כתוצאה ממגע עם שפכים, זיהומים, פסולת
    תעשייתית וכד' ובין אם כתוצאה מחדירה של מי ביוב, פסולת גידול בעלי חיים, זבלים כימיים וכד'.
    המים המגיעים אלינו לבסוף, לאחר שעשו דרך ארוכה בקרקע וספגו זיהומים, הם עשירים במינרלים, אבל על חלקם - כמו גפרות  
    (סולפטים), חנקות (ניטרטים) וחנקיות (ניטריטים) - הייתם מוותרים אם ידעתם את השפעתם השלילית.
    סינון ה"מינרלים" יכול להתבצע רק באמצעות מערכות הפועלות בשיטת האוסמוזה ההפוכה.

מסקנה:
המערכת המטהרת בצורה הטובה ביותר את המים היא מערכת טיהור מים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.

יתרונות:
איכות מים גבוהה, סילוק כל או רוב החומרים האורגניים המסרטנים, סילוק מתכות כבדות, סילוק מינרלים לא רצויים.

חסרונות:
מחיר גבוה יותר משאר מטהרי המים, תחזוקה שוטפת המגיעה למאות שקלים בשנה, טעם
"נקי" יותר שמי שהורגל בשתיית זיהומי מים, אינו מורגל אליו. לפתרון החסרון האחרון לפחות
אפשר להמליץ על תוספת זמנית של קורט מלח ו/או סודה לשתייה למים בשבועיים הראשונים
להתקנת המטהר, עד שהמוח מתרגל לטעם ה"נקי".

תכונות רצויות של מטהר מים ביתי בשיטת האוסמוזה ההפוכה
א. התכונה החשובה ביותר לדעתנו היא שהרכיבים של המערכת יהיו במידות מקובלות וניתנים להחלפה ע"י רכיבים מתוצרת של מספר חברות.
    גודל מקובל לתרמילי הסינון השונים הוא אורך של 10 אינץ'.
ב. איכות הרכיבים חוסכת כסף.
    1. כל רכיבי המערכת חייבים להיות עשויים מחומרים פלסטיים שאינם מפרישים רעלים או זיהומים למים!
        בדרך כלל, רכיבים מיובאים מארה"ב (אך לא רק הם) הם בעלי אישור של ה-FDA לכך שהחומר הפלסטי מהם הם עשויים, מאושר למגע עם 
        מזון ואינו מפריש מזהמים למים שאמורים להיות טהורים. קיימים גופים מוסדיים ורשמיים נוספים שתפקידם לבדוק את אי רעילות הרכיבים.
        בדרך כלל, אישור מטעם ה-NSF או ה-WQA בארה"ב, או של גופים מקבילים באירופה בתנאי שהוא מתייחס לסעיפים המתאימים,
        מהווה הוכחה להתאמת הרכיבים לדרישות הרצויות. לעיתים ניתנים אישורים רק לעמידה בלחץ מסויים אך לא להיעדר הפרשה של מזהמים
        כימיים למים.
    2. יש להקפיד שהממברנה (הרכיב העיקרי המסנן את המים) היא מחברה מוכרת ובאיכות טובה. ממברנה באיכות ירודה
        תספק מים פחות איכותיים ותיסתם לאחר פרק זמן קצר יותר מהמקובל.
    3. סנני הפחם הפעיל צריכים להיות באיכות גבוהה כדי שהכלור שבמי הברז ינוטרל על ידם בשלב מוקדם.
    4. בית הממברנה צריך להיות עשוי מחומר פלסטי עמיד ושניתן לפתוח אותו בקלות לצורך החלפה.
    5. מערכת אוסמוזה הפוכה ביתית צריכה לכלול לפחות את הרכיבים הבאים:
        1 מיכל אגירה: ככל שהוא גדול יותר - טוב יותר. ככל שהאחריות לתקינות המיכל ממושכת יותר - טוב יותר.
           הערה: יש בעולם מערכת ביתית אחת לפחות שאינה כוללת מיכל אגירה ואיכותה לא פחות טובה משאר המערכות.
       2 סנני פחם פעיל לפני הממברנה: - הסננים צריכים להיות סטנדרטיים באורכם, באיכות טובה ועם מסנן מיקרוני בתוכם המונע דליפה של
       פחם פעיל וסינון טוב יותר של המים לפני שהם מגיעים לממברנה.
       1 סנן פחם פעיל אחרי הממברנה
       1 שסתום אוטומטי לסגירת המים כשהמיכל מתמלא
       1 שסתום לניקוז המים
       1 בסיס או פח תלייה שכל הרכיבים מורכבים עליו.
ג. אין הבדל מהותי בין 2, 3, או 4, מסננים (פילטרים) במערכת כל עוד מקפידים שהיא תכלול את המופיע בסעיף ב.5. לעיל.
ד. איכות המים המטוהרים נמדדת באופן די מדוייק ע"י מדידת קשיות המים הכללית במים המטוהרים. מערכת אוסמוזה הפוכה איכותית,
    תספק מים בקשיות כללית (האבנית המומסת במים) של פחות מ-20 חלקים למיליון (או 20 גרם במטר-מעוקב מים).
    לחצ/י כאן כדי לקרוא על ערכה לבדיקת מים רכים וקשיות המים.
    שיטה שנייה היא למדוד את מוליכות המים המטוהרים כאחוז ממוליכות מי הברז. בתנאי המים של ישראל
    מערכת אוסמוזה הפוכה ביתית המספקת מים במוליכות של פחות מ-90 מיקרו-סימנס לס"מ, או בקשיות כללית פחותה מ-10 חלקים למיליון,
    תיחשב כמערכת המספקת מים איכותיים. יש לזכור שגם מערכת איכותית פחות או בטיב גרוע יותר תספק בתחילת פעולתה מים באיכויות
    כאלה, אך האיכות תרד בהמשך השימוש בצורה משמעותית.