מיחזור מים ביתי
מדינת ישראל כבר איננה שרויה במחסור חמור במים, אך עדיין, המים מהווים משאב יקר.
'המטהר - הנדסה וטיהור מים' טל. 03-9341169 תורמת את חלקה לחיסכון במים ומציעה את כל האפשרויות של מיחזור מים ביתי, מיחזור מים בבית, ניצול מים אפורים, מיחזור מים שחורים, טיהור שפכים ביתיים, ניצול קולחים, איסוף דלוחין, מיחזור מי ביוב וכד' - הכל לצורך חסכון ביתי במים ומענה למחיר המתייקר של המים.
משפחה ממוצעת והצרכן הפרטי יכול לעשות רבות כדי לחסוך במים בביתו, לאסוף כל טיפת מים אפשרית ולמחזר את המים הנשפכים כיום לביוב לצורך שטיפת אסלות ו/או השקיית הגינה.
בצילומים למטה מופיעות מערכות שהותקנו ו/או עברו שיפור על ידינו.
 |
 |
 |
---- | ---- | ---- |
מיחזור מים בבית הוא הגורם שיכול להשפיע בצורה המשמעותית היותר על צמצום ארצי בצריכת המים השפירים (מי ברז).
מיחזור מים בבית מתחייב ממחיר המים הנוכחי, והוא מאפשר לאזרח מן השורה לסייע למילוי מחדש של מאגרי מי התהום של המדינה, לתרום להגנת הסביבה ולחסוך בהוצאותיו הפרטיות.
מחזור מים ביתי קל לביצוע, ניתן לבנייה בשיטת עשה זאת בעצמך ואינו דורש תחזוקה מרובה.
מי קולחים (שפכים שטוהרו) מהווים כיום את המקור העיקרי להשקייה חקלאית. עקב התייעלות המגזר החקלאי והתעשייתי בנושא צריכת המים, נותר המגזר הפרטי ומשקי הבית כבעל הפוטנציאל הגדול ביותר לחסכון במים .
רוצים לעשות מראש את ההכנות כשאתם בונים בית? משדרגים בית קיים ורוצים להוסיף מיחזור מים? עברתם לבית חדש ? משפצים את חדר האמבטיה ? ' המטהר - הנדסה וטיהור מים ' מציעה את כל האפשרויות של מיחזור מים ביתי :
1. טיהור מים אפורים ( דלוחין ) מנקודת שפכים אחת. לדוגמה: מכונת כביסה, מקלחת, כיור וכד'.
לראות דוגמה למערכת קטנה וזולה למיחזור מים אפורים מכיור אחד - לחצ/י כאן
2. טיהור מים אפורים מאגף אחד או איזור אחד של הבית.
3. טיהור כל המים האפורים מהבית, לאחר שהפרדתם את צנרת הדלוחין ( מים אפורים ) מצנרת הביוב של האסלות/השירותים ( מים שחורים ).
למיחזור מים אפורים ביתי - דוגמאות, שרטוטים ומחירים - לחצ/י כאן
4. טיהור כל השפכים היוצאים מהבית - מי שופכין, מים שחורים - כולל האסלות והשירותים.
למיחזור כל השפכים בבית, המים השחורים - מערכות, שרטוטים ומחירים - לחצ/י כאן
לטיהור המים השחורים (כל השפכים בבית) ע"י מערכת "בי-ירוק" - מערכות, שרטוטים ומחירים - לחצ/י כאן
5. איסוף מי גשם היורדים על הבית ובחצר, אגירה לתוך מיכלים ושימוש במי הגשם לשתייה ו/או להשקייה ע"י משאבה להגברת לחץ .
לאיסוף מי גשם ומיחזורם - דוגמאות, ציור ומחירים של מערכות ביתיות - לחצ/י כאן
6. טיהור שפכים ביתיים מכל סוג, גם כאלה המעורבים עם שפכים חצי תעשייתיים כגון: של בעלי חיים, גידולים חקלאיים, מחלבות וכד'
7. איסוף מי עיבוי מזגנים ושימוש בהם לצורך השקייה.
כל מערכת מתוצרת 'המטהר' "נתפרת" לכל לקוח בנפרד. אנו לא מציעים מערכת סטנדרטית אלא מתכננים כל מערכת בהתאם לגורמים משתנים רבים ושיקולים נוספים כגון:
מספר הנפשות בבית בשימוש קבוע
מקורות המים למיחזור
מטרת מיחזור המים
אפשרות למקם את המערכת
שיקולים אסתטיים
תשתית קיימת של מים, ביוב וחשמל
עפ"י השיקולים המפורטים לעיל נקבע מספר הנקודות שמהן אוספים את המים, מספר המיכלים הנדרשים, נפח כל מיכל , סוג משאבה , מספר המשאבות, אם בכלל, כמות המים שאפשר לטהר/למחזר וכו'.
בהתאם לכל הנתונים והשיקולים לעיל נקבע גם מחיר כל מערכת.
דוגמה של ניצול מים אפורים בתנאים קיצוניים של חוסר במים אפשר לראות בתמונה למטה. זהו צילום עלון שחולק בשנת תש"ח בין תושבי ירושלים, בעת שהיה בה מחסור במים כתוצאה ממלחמת השחרור.
העלון מדגים כיצד היה אפשר בעבר להסתפק במנת מים של 10 ליטר מי שתייה ליום לנפש, ע"י מיחזור מים בבית. בדוגמה שבתמונה, המים הממוחזרים הם מים אפורים בלבד.
רק לשם השוואה, הצריכה הממוצעת השנה היא כ- 150 ליטר מי שתייה ליום לנפש, בממוצע. 
עוד על המחסור במים:
המחסור במים נגרם ממספר סיבות:
גידול בצריכת המים עקב הגידול באוכלוסיה והעלייה ברמת החיים, ירידה מתמשכת בכמות מי הגשם במשך 10 השנים האחרונות, הקטנת ספיגת מי הגשם בקרקע בגלל האצת העיור ובגלל קיטון בשטחי חילחול מי הגשם לקרקע והקטנת שטחי קרקע חקלאית. גם העברת מיליוני מטרים מעוקבים לירדן, עפ"י הסכמי אוסלו, תורמת למחסור.
אבל הבעיה לא התחילה בשנים האחרונות. נציב המים לשעבר פרופ' דן זסלבסקי מעיד, שכבר בשנת 1992 טירפד שמעון פרס הקמת מפעל גדול ראשון להתפלת מים. בראיון נוסף, שצונזר בינתיים ונעלם באופן מסתורי מהמרשתת, אמר פרופ' דן זסלבסקי, נציב המים של אז, שבהמשך לטירפוד מצידו של שמעון פרס ביקש שר החקלאות של אז (יעקב צור, ממשלת יצחק רבין), מפרופ' זסלבסקי להסתלק ולהתפטר מתפקידו! במקביל, פקידי האוצר אשר הושפעו כנראה משנת הגשמים הברוכה בחורף 2002-2003 (כמיליארד מטר-מעוקב של מי גשם הוזרמו אז לים התיכון ולים המלח!), סירבו לאשר בשנת 2002 הקמת מפעלי התפלה מתוכננים. מחדל זה, יחד עם קוצר ראות של ממשלות ישראל מאז שנת 2002, עיכוב בבניית מפעלי ההתפלה ויחד עם מספר שנות בצורת עוקבות שהשפעתן הורגשה ביחוד באיזור הצפון, גרמו לכך שהמחסור במים מגיע השנה (2008) למצב של משבר. משבר המים .
לאחרונה התברר שכ"מחווה" מעבירה מדינת ישראל לירדנים כמויות מים גדולות יותר מאשר עליהן הוסכם בהסכמי אוסלו והירדנים מקבלים 'מתחת לשולחן' יותר מ- 100 מיליון מטר-מעוקב ממי הכנרת, כל שנה. לא נמסר הסבר לצעד תמוה זה.
כל זאת קורה למרות שהמחסור החמור במים שפירים (מי שתיה) היה צפוי מזה שנים רבות. בענין זה, יש לתלות את האשמה גם בגורמים המתכננים שהתרגלו לראות את צריכת המים השפירים של המגזר החקלאי כמקור אפשרי לקיצוצים בזמן מחסור.