מערכת פשוטה וזולה למים אפורים?
לא כדאי!
מערכת פשוטה למים אפורים, לא מטהרת אותם ברמה מספקת, או שבכלל לא.
הסיבה:
מערכות למים אפורים צריכות לטהר אותם ולפרק את הזיהומים המזיקים - הכימיים והאורגניים - אחרת יתחילו הזיהומים שהצטברו בקרקע לגרום נזק שיהיה בלתי הפיך.
כדי שהטיהור ופירוק הזיהומים המזיקים יהיה יעיל, יש להשקיע במבנה המערכת ובבנייתה הנכונה וזה כמובן עולה יותר כסף.
מים אפורים שטוהרו באופן זול או שבכלל לא טוהרו יגרמו לנזק שעלול להתגלות כבר לאחר 5 שנים. לפעמים הוא יתגלה רק לאחר בערך 14 שנה.
ראו למשל צילום חסה שהושקתה במים אפורים שיצאו ממערכת פשוטה וזולה (הצילום מופיע במחקר המצוטט למטה)
כדי להבין את הנאמר לעיל, הבאנו לכם כתבה, על המחקר הזה כדי שתקראו בעצמכם.
כל הזכויות לכתבה שמורות לעיתון "גלובס"
כל הזכויות למחקר ולצילום המופיע למעלה שמורות ליוזמי המחקר ומבצעיו זאב רונן ועמית גרוס.
נושא הכתבה:
מחקר השוואתי על מערכות לא יקרות לטיהור מים אפורים לצרכי השקייה, מתוצרת 6 יצרנים שונים.
מסקנות המחקר ההשוואתי
1. השקייה של ירקות וצמחים בשפכים אפורים שלא עברו תהליכי פירוק ביולוגיים
וכימיים אלא סינון פשוט בלבד, גרמה לנזקים לצמחים.
2. עלי החסה שהושקו בשפכים אפורים שלא עברו פירוק כימי וביולוגי קיבלו צריבות קשות!
3. הרוב המכריע של המערכות שנבדקו לא טיהרו מספיק טוב את השפכים האפורים. הן
עזרו רק קצת לשיפור איכות הקולחים המטוהרים. (הערה: לידיעתכם, מערכות כאלה
ודומות להן נמכרות היום בישראל!)
4. יש צורך לשפר את המערכות שנבדקו כדי שלא ייגרם נזק לצמחים ולגינה.
הערה: מסקנות המחקר הן עפ"י המחקר המקורי ולא עפ"י הכתבה שלמטה. המחקר בוצע בהזמנת נציבות המים ונערך ע"י עמית גרוס וזאב רונן.
וכך נכתב על המחקר בעיתון "גלובס" (כל הזכויות שמורות לעיתון "גלובס"):