עצות מידע וטיפים בנושאי מים - שירות לציבור

בדף זה נביא מידע, עצות וטיפים כפי שהצטברו אצלנו מאז שנת 1979 - שנת הקמתה של חברת 'המטהר'. המידע פורסם כאן עפ"י פניות שקיבלנו בדוא"ל מגולשי האתר. יש לכם שאלה? שילחו אלינו דוא"ל אל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. ונשתדל לענות.
















הערה לפני עיון במידע!
א. כידוע לך, הנך מורשה לעיין בתוכן הדפים בקישור זה רק אם קראת והסכמת ל-תקנון השימוש באתר.
ב. מבוא זה מהווה חלק בלתי נפרד מכל  הדפים להלן מכולם יחד ומכל עמוד בנפרד.
ג.  אין במידע המובא להלן המלצה, לא במשתמע ולא במוכלל, להשתמש בו.
ד. המידע המובא לכאן נבדק על-ידינו באופן מקצועי ויסודי אך השימוש בו מותר במספר תנאים:
    בתנאי שהנהלת האתר לא תהיה אחראית על יישומו, ו/או על נזקים לצד שלישי ו/או על יישום
    לא נכון ו/או טעות כלשהיא בתוכן דף זה.
ה. הנהלת האתר מתנה את השימוש במידע להלן בתנאי שהמשתמש לוקח על עצמו את
    האחריות לשימוש בו.
ו.  הנהלת האתר לא תהיה אחראית על כל טענה או נזק כתוצאה מהשימוש במידע זה.
ז. בכל מקרה שמופיעה כאן דוגמה לפעולה של שימוש בחומר, או בתהליך או במכשיר
    כלשהוא, יש לפעול רק בהתאם להוראות השימוש בו שניתנו ע"י היצרן, לנהוג באופן מקצועי
    (אם אינכם יודעים כיצד, הזמינו בעל מקצוע!) ולנקוט בזהירות מירבית. יש להרחיק ילדים ובני
    נוער בעת הפעולה!
ח. פתיחת הקישורים להלן ועיון בתוכן מהווה אישור לכך שהגולש\ת לאתר מסכים\מה לתנאים
    לעיל.


רשימת הקישורים לנושאים (לחצ/י על הנושא הצבוע בצבע כחול)
לחץ בתחתית הדף על מספר העמוד כדי להגיע ישירות לנושא

עמוד 1: מבוא (עמוד זה) המהווה חלק בלתי נפרד מכל עמוד מבין העמודים הבאים.
עמוד 2: מילון מושגים בנושאי מים .
עמוד 3: כיצד מנקים אבנית ממכונת קפה?
עמוד 4: איך לבחור מטהר מים ביתי?
עמוד 5: כימיקלים ומתכות במזון שלנו ובבית: פלואור, פלב"מ (נירוסטה, פלדה בלתי מחלידה) סודה קאוסטית וחומצות.
עמוד 6:  כיצד מנקים אבנית ממצנן ( רדיאטור ) הרכב?
עמוד 7: איך לחסוך בהוצאות על השקיית הגינה בבית המשותף?
עמוד 8: כיצד בודקים אם הרכב המשומש שקניתם מלא באבנית במערכת קירור המים שלו?
עמוד 9: איזה נוזל קירור ('מים ירוקים' או 'מים אדומים') כדאי לשים במצנן ( רדיאטור ) הרכב?
עמוד 10: איך מונעים הצטברות אבנית בגוף החימום של דוד השמש?
עמוד 11: איך לקנות דוד שמש - מההיבט של איכות המים?
עמוד 12: באיזה מים כדאי להשתמש ולאיזה מטרה?
עמוד 13: מה צריך לעשות בעל דירה בבית משותף כדי להגן על משפחתו ועל רכושו מההיבט של המים?
עמוד 14: איסוף מי גשם - אגירה, שימוש לשתייה, שימוש להשקייה
עמוד 15: "סיליפוס" כמונע אבנית במי שתיה.
עמוד 16: איזה מים כדאי לשתות ובאיזה מים כדאי לבשל?

2. מילון מושגים בנושאי מים

מסנן - אביזר או מכשיר העוצר חלקיקים, לכלוך, חול וכד'
מסנן לא מסלק מהמים כימיקלים, רעלים, אבנית, חיידקים, כלור, טעם רע וכד'.

מסנן מיקרוני- אביזר או מכשיר העוצר חלקיקים, לכלוך, חול וכד' שגודלם החל ב- 1 - 5
מיקרון ועד כמה אלפי מיקרונים. ככל שהחרירים במסנן קטנים יותר, הוא יעצור יותר חלקיקים, אבל ייסתם מהר יותר.
מסנן מיקרוני לא מסלק מהמים כימיקלים, רעלים, אבנית, חיידקים, כלור, טעם רע וכד'.

מסנן תת-מיקרוני- אביזר או מכשיר העוצר חלקיקים, לכלוך, חול וכד' שגודלם פחות מ-
1 מיקרון. ככל שהחרירים במסנן קטנים יותר, הוא יעצור יותר חלקיקים, אבל ייסתם מהר יותר.
מסנן תת-מיקרוני לא מסנן מהמים כימיקלים, רעלים, אבנית, כלור, טעם רע וכד'
מסנן תת-מיקרוני כן מסנן מהמים חיידקים, ציסטות וכד', אבל זה תלוי בקוטר החרירים
שלו.

סנן - החלק הפנימי של המסנן.

תרמיל סינון - חלק הסינון הנמצא בפנימו של המסנן והבנוי לשימוש חד פעמי ובצורה שאפשר להחליפו.

מטהר מים - כינוי כללי למכשיר או מתקן המסלקים מהמים מרכיבים שאינם טובים לבריאות.

מטהר מים כימי- סופג לתוכו או מפרק כימיקלים שונים הנמצאים במים וביניהם כלור, תרכובות כלור, תרכובות מסרטנות, ניטראטים, כלוראמינים וכד' - הכל תלוי בחומרים המרכיבים אותו. בקבוצה זו נמצאים כל מטהרי המים הביתיים, קנקני הטיהור כדוגמת 'בריטה', מטהרי מים לראשי מקלחת וכד'

מטהר מים בקטריאלי - מערכת לאספקת מים המסוגלת להשמיד או לעצור חלק גדול או קטן מהחיידקים העוברים דרכה.

מים רכים - מים ממקור טבעי המכילים מעט מלחי קשיות ובדרך כלל גם מעט מלחים. לדוגמה: מי גשם, מי הפשרת שלגים, טל.

מים מסוננים - מים שעברו סינון פיזי דרך מסנן לכלוך או מסנן חלקיקים. במקרה כזה אין שינוי בטעם המים או בכימיקלים שבתוכם, אין גם שינוי באיכותם הבקטריאלית.

מים מטוהרים - מים שעברו דרך מסנן כימיקלים (כגון פחם פעיל) או שעברו תהליך טיהור אחר שמסלק מהם חומרים כימיים ו/או תהליך שגם מסלק זיהומים בקטריאליים.

מים מרוככים - מי רשת (ברז) אשר סולקו מהם באופן מלאכותי מלחי הקשיות והאבנית המומסת. מקובל בקרב חוגי המקצוע שמים שנשארו בהם רק פחות מ- 10 מיליגרם לליטר קשיות כללית, יכולים להיקרא מים מרוככים.
מים עם יותר מאשר 10 גרם קשיות כללית ב-1000 ליטר (1 ממ"ק) אינם יכולים להיקרא 'מרוככים' (או רכים) אלא רק 'מרוככים למחצה' או חלקית. המים המרוככים נקראים בטעות (גם בחוגי המקצוע) 'מים רכים'.

מרכך מים - מכשיר המסלק מהמים העוברים דרכו את האבנית המומסת במים.

מרכך מים ידני - מכשיר המסלק מהמים אבנית מומסת, כאשר המים עוברים דרכו, ושהרענון שלו (החזרתו למצב פעיל) נעשה ידנית.

מרכך מים אוטומטי - מכשיר המסלק מהמים אבנית מומסת, כאשר המים עוברים דרכו, ושהרענון שלו (החזרתו למצב פעיל) נעשה אוטומטית.

מים מזוקקים - מי רשת (ברז) אשר סולקו מהם באופן מלאכותי, ע"י הרתחה, כל היאונים שבהם. אדי המים הרותחים נאספים במיכל עיבוי, מקוררים ונשמרים בכלי סגור. מקובל בקרב חוגי המקצוע שמים התנגדותם החשמלית היא 5 מגה-אום ומעלה, יכולים להיקרא מים מזוקקים.

מים נטולי יונים - מי רשת (ברז) אשר סולקו מהם באופן מלאכותי כל היונים שבהם. בדרך כלל מקובל לעשות זאת ע"י עמודה של שרפים מחליפי יונים. מקובל בקרב חוגי המקצוע שמים התנגדותם החשמלית היא 5 מגה-אום ומעלה, יכולים להיקרא מים נטולי יונים.
בטעות נקראים מים אלה בקרב הצרכנים "מים מזוקקים" ולא "מים נטולי יונים" כפי שצריך היה להיות.

טיהור שפכים - סילוק כימיקלים ומיקרו אורגניזמים ממים המושלכים לביוב.

דלוחין - שפכים שלאמכילים הפרשות או תוצרי עשיית צרכים של בני אדם ו/או מי אסלות ו/או שיירי מזון.

מים אפורים - דלוחין. שפכים שלא מכילים הפרשות או תוצרי עשיית צרכים של בני אדם ו/או מי אסלות ו/או שיירי מזון.
מים אפורים הם סוג של שפכים.

מים שחורים - צואין. מים שישבהם הפרשות או תוצרי עשיית צרכים של בני אדם ו/או שיירי מזון.

מי נגר עילי - מים אשר זורמים באופן טבעי על פני השטח. לדוגמה: מי הפשרת שלגים או מי גשמים.

שפכים - כל סוגי המים הנשפכים לאחר שימוש. לדוגמה: גם מים אפורים הם שפכים.

3. כיצד מנקים אבנית ממכונת קפה?
להסרת אבנית ממכונת קפה יש צורך בחומצה או בסיס. ההבדל ביניהם מבחינת יעילות ו/או נזק למכונה ולרכיביה יובהר בהמשך.

שלב א' - שלב איסוף המידע
עליכם לברר מאיזה מתכות או חומרים עשויים השטחים שהנכם עומדים לנקות מאבנית.
בררו עם היצרן/היבואן:
א. מאיזה חומר עשוי כל חלק שאתם רוצים לנקות.
ב. האם גופי החימום, מחליפי החום או המיכל עשויים מפלדה בלתי מחלידה  - פלב"מ
(קרויה גם נירוסטה)  או שהם עשויים מנחושת מצופה בציפוי כל שהוא.
ג. מאיזה חומר עשויים האטמים, גומיות, חלקי הפלסטיק וכד' שיבואו במגע עם החומר לניקוי
אבנית.
נשמח אם תספרו לנו בדוא"ל מה העלו הבירורים שלכם, כדי שנפיץ את המידע בין שאר
אניני הקפה.

שלב ב' - באיזה חומר לניקוי אבנית תשתמשו?
לניקוי אבנית אפשר להשתמש במספר חומרים הנמכרים בשוק אך כולם מתבססים על
חומצה או בסיס.
כל החומצות מזיקות במידה זו או אחרת למתכות עליהן הן מיושמות ויש להשתמש בהן רק
אם אין ברירה אחרת.
גם חומצות וגם בסיסים פוגעים באלומיניום ובסגסוגותיו!

רשימת חומצות אפשריות:
1. חומצת מלח או "מלחית" - חומר חזק, מסוכן, משמש בדרך כלל לניקוי אסלות - פועל
מהר ומזיק למתכת ולציפוי.
2. חומר לניקוי אבנית בקומקום - בדרך כלל על בסיס חומצה זרחתית ו/או תערובת עם
חומצות אורגניות - פועל לאט יותר ומזיק פחות. חומרים אלה צריכים להכיל גם מעכבי
קורוזיה (אינהיביטורים) כדי שלא יפגעו במתכות אותן הם מנקים. בחומרים דוגמת
טרפלזר-60 או טרפמל-30מתוצרתנו המיועדים לניקוי כימי ולהסרת אבנית בקנה
מידה תעשייתי, אנו מוסיפים מספר אינהיביטורים כדי למזער את הפגיעה במתכות
הבאות במגע עם החומר. אנו מאמינים שכל  יצרנית מקצועית של חומרים כאלה תעשה
כמונו.
3. חומץ ביתי 5% עד 10%, מסוג כלשהוא - חומצת חומץ - חומצה אורגנית חלשה מאוד
פוגעת מעט מאוד במתכות, אולם יש חשש שתפגע בסוגי גומי או פלסטיק מסויימים
הרגישים לחומצות אורגניות.
החומץ פועל באיטיות מעצבנת.
4. מלח לימון - חומצה אורגנית חלשה - חומר חלש יחסית, פוגע מעט במתכות, פועל
באיטיות על אבנית.


רשימת חומרים בסיסיים אפשרית:
1. סודה קאוסטית או בשמה הכימי בסיס הנתרן NaOH בריכוזים שונים - חומר חזק, מסוכן, משמש בדרך
כלל להסרת שומנים, וניתן לרכישה כחומר טהור, אבקתי, מגורען או כנוזל מרוכז. פועל מהר או לאט, תלוי
בהרכב הכימי של האבנית, מזיק לסוגי פלסטיק מסויימים ואינו מזיק בדרך כלל לרוב סוגי המתכות מהם
מיוצרות מכונות הקפה (זהירות! מזיק מאוד לאלומיניום!)  ולציפויים מתכתיים.

איך יודעים אם יש בידינו חומצה או בסיס?
1. בודקים עם נייר לקמוס שרוכשים בבית המרקחת (עצה נוספת ע"י שימוש בכרוב סגול תובא בעתיד):
א. אם ה- PH הוא מעל ל-7 יש בידכם בסיס - טוב יותר לניקוי האבנית, אך איטי יותר.
ב. אם ה- PH הוא מתחת ל-7 יש בידכם חומצה - פחות טובה לניקוי האבנית משום שהיא גורמת נזק מסויים למתכות ו/או לציפוי גופי החימום, אך פעולתה מהירה יותר.
2. אם טועמים מעט מהחומר כשהוא מדולל במים והטעם חמוץ  = חומצה

איך מנקים את האבנית?
1. בכל מקרה, עדיף לפעול לפי הוראות השימוש המופיעות על תווית החומר לניקוי. יש לנקוט
בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים במגע עם החומר  וביניהם משקפי מגן, כפפות גומי, אוורור
החדר וכו'.
2. אם הוראות השימוש על תווית החומר מתירים זאת, עדיף שטמפרטורת חומר הניקוי
המדולל במים תהיה פושרת פלוס, זאת אומרת בערך 40 מעלות צלזיוס - קצת חמה למגע
היד. בטמפרטורה כזו יעילות הניקוי מתחזקת.

בקשה:
קשה מאוד לסקור את כל החומרים הנמכרים במרכולים ולכן נשמח אם תוסיפו לנו מידע שיש לכם, או מנסיונכם, בקשר לחומרים המשווקים לניקוי אבנית. מידע מעניין או רלבנטי יתווסף לכאן. תודה.

4. איך לבחור מטהר מים ביתי?
הערה:
חברת "המטהר" מוכרת מטהרי מים מתוצרתה רק בכמויות סיטונאיות ולא לאנשים פרטיים.
אנו מוכרים מטהרי מים ללקוחות בודדים, רק כאשר הלקוח הפרטי מבקש טיפול מערכתי כולל  לבית, הכולל חלק או את כל המרכיבים הבאים: סינון במסנן תעשייתי ראשי לכל הבית, מניעת אבנית, מניעת קורוזיה, טיהור מים לשתייה, טיהור שפכים, טיהור מים אפורים, וטיהור קולחין ומים משומשים לצורך מיחזורם למטרות השקייה ושימוש מחדש. לכן, אין לפנות אלינו בנושא של רכישת מטהרי מים בכמויות בודדות או החלפת סננים למערכות שאינן מתוצרתנו.
עמכם הסליחה!

תכונות רצויות של מטהר מים ביתי טוב:
א. סינון פיזי פשוט של לכלוך, חלקיקים מרחפים אנאורגניים (חלודה ופירורי אבנית), אורגניים, חיידקים מתים, אצות מתות - נעשה ע"י
    מסנן פיזי, רצוי בכמה דרגות או בנוי באופן מדורג.
ב. טיהור כימי של כלור ותרכובות מסרטנות - נעשה ע"י פחם פעיל מסוגים שונים ובאורך מסלול מתאים (לא 2 ס"מ אלא לפחות 40-50 ס"מ).
    זאת אומרת, המים חייבים לעבור דרך הפחם הפעיל במסלול ארוך מספיק כדי שיטוהרו באופן מיטבי.
ג. טיהור ממתכות כבדות שמצטברות בגוף מיום לידתנו.
    המתכות הכבדות מסופקות עם מי השתייה וכמותם במים גדלה ברגע שהם עוברים בצנרת הביתית וזו של הבניין. זאת משום שאביזרי
    צנרת רבים מכילים סגסוגות נחושת המכילות עופרת ובדיל (הבדיל לא כל-כך מזיק). טיהור מתכות כבדות כזה נעשה ע"י חומרים מיוחדים
    שאותם מוסיפים לתרמילי סינון. תרמילי סינון אלה (פילטרים) משולבים בדרך כלל גם עם פחם פעיל ומסנן, זאת אומרת שילוב של א', ב' ו-ג'.
ד. סינון (עצירה פיזית) של חיידקים ווירוסים או קטילתם - זו היא הבעייה הכי פחות קריטית וברוב המקרים ניתן לוותר על הטיפול בה, אלא
    אם כן מדובר בשתייה מצד אנשים בעלי כשל חיסוני, תיפקוד חיסוני לקוי וכדומה. משרד הבריאות עורך בדיקות מסודרות, מקיפות
    ומספקות של זיהומים בקטריאליים במים (מה שלא  כל-כך נכון לגבי בעייה של זיהומים ויראליים שהיא נדירה יותר).
ה. סינון "מינרלים" ומלחים מזיקים או מיותרים אשר התווספו אל המים בדרך הארוכה שהם עושים מהעננים ועד לברזים שלנו.
    ה"מינרלים" האלה מקורם בהמסה של מזהמים בקרקע, או כתוצאה ממגע עם שפכים, זיהומים, פסולת
    תעשייתית וכד' ובין אם כתוצאה מחדירה של מי ביוב, פסולת גידול בעלי חיים, זבלים כימיים וכד'.
    המים המגיעים אלינו לבסוף, לאחר שעשו דרך ארוכה בקרקע וספגו זיהומים, הם עשירים במינרלים, אבל על חלקם - כמו גפרות  
    (סולפטים), חנקות (ניטרטים) וחנקיות (ניטריטים) - הייתם מוותרים אם ידעתם את השפעתם השלילית.
    סינון ה"מינרלים" יכול להתבצע רק באמצעות מערכות הפועלות בשיטת האוסמוזה ההפוכה.

מסקנה:
המערכת המטהרת בצורה הטובה ביותר את המים היא מערכת טיהור מים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.

יתרונות:
איכות מים גבוהה, סילוק כל או רוב החומרים האורגניים המסרטנים, סילוק מתכות כבדות, סילוק מינרלים לא רצויים.

חסרונות:
מחיר גבוה יותר משאר מטהרי המים, תחזוקה שוטפת המגיעה למאות שקלים בשנה, טעם
"נקי" יותר שמי שהורגל בשתיית זיהומי מים, אינו מורגל אליו. לפתרון החסרון האחרון לפחות
אפשר להמליץ על תוספת זמנית של קורט מלח ו/או סודה לשתייה למים בשבועיים הראשונים
להתקנת המטהר, עד שהמוח מתרגל לטעם ה"נקי".

תכונות רצויות של מטהר מים ביתי בשיטת האוסמוזה ההפוכה
א. התכונה החשובה ביותר לדעתנו היא שהרכיבים של המערכת יהיו במידות מקובלות וניתנים להחלפה ע"י רכיבים מתוצרת של מספר חברות.
    גודל מקובל לתרמילי הסינון השונים הוא אורך של 10 אינץ'.
ב. איכות הרכיבים חוסכת כסף.
    1. כל רכיבי המערכת חייבים להיות עשויים מחומרים פלסטיים שאינם מפרישים רעלים או זיהומים למים!
        בדרך כלל, רכיבים מיובאים מארה"ב (אך לא רק הם) הם בעלי אישור של ה-FDA לכך שהחומר הפלסטי מהם הם עשויים, מאושר למגע עם 
        מזון ואינו מפריש מזהמים למים שאמורים להיות טהורים. קיימים גופים מוסדיים ורשמיים נוספים שתפקידם לבדוק את אי רעילות הרכיבים.
        בדרך כלל, אישור מטעם ה-NSF או ה-WQA בארה"ב, או של גופים מקבילים באירופה בתנאי שהוא מתייחס לסעיפים המתאימים,
        מהווה הוכחה להתאמת הרכיבים לדרישות הרצויות. לעיתים ניתנים אישורים רק לעמידה בלחץ מסויים אך לא להיעדר הפרשה של מזהמים
        כימיים למים.
    2. יש להקפיד שהממברנה (הרכיב העיקרי המסנן את המים) היא מחברה מוכרת ובאיכות טובה. ממברנה באיכות ירודה
        תספק מים פחות איכותיים ותיסתם לאחר פרק זמן קצר יותר מהמקובל.
    3. סנני הפחם הפעיל צריכים להיות באיכות גבוהה כדי שהכלור שבמי הברז ינוטרל על ידם בשלב מוקדם.
    4. בית הממברנה צריך להיות עשוי מחומר פלסטי עמיד ושניתן לפתוח אותו בקלות לצורך החלפה.
    5. מערכת אוסמוזה הפוכה ביתית צריכה לכלול לפחות את הרכיבים הבאים:
        1 מיכל אגירה: ככל שהוא גדול יותר - טוב יותר. ככל שהאחריות לתקינות המיכל ממושכת יותר - טוב יותר.
           הערה: יש בעולם מערכת ביתית אחת לפחות שאינה כוללת מיכל אגירה ואיכותה לא פחות טובה משאר המערכות.
       2 סנני פחם פעיל לפני הממברנה: - הסננים צריכים להיות סטנדרטיים באורכם, באיכות טובה ועם מסנן מיקרוני בתוכם המונע דליפה של
       פחם פעיל וסינון טוב יותר של המים לפני שהם מגיעים לממברנה.
       1 סנן פחם פעיל אחרי הממברנה
       1 שסתום אוטומטי לסגירת המים כשהמיכל מתמלא
       1 שסתום לניקוז המים
       1 בסיס או פח תלייה שכל הרכיבים מורכבים עליו.
ג. אין הבדל מהותי בין 2, 3, או 4, מסננים (פילטרים) במערכת כל עוד מקפידים שהיא תכלול את המופיע בסעיף ב.5. לעיל.
ד. איכות המים המטוהרים נמדדת באופן די מדוייק ע"י מדידת קשיות המים הכללית במים המטוהרים. מערכת אוסמוזה הפוכה איכותית,
    תספק מים בקשיות כללית (האבנית המומסת במים) של פחות מ-20 חלקים למיליון (או 20 גרם במטר-מעוקב מים).
    לחצ/י כאן כדי לקרוא על ערכה לבדיקת מים רכים וקשיות המים.
    שיטה שנייה היא למדוד את מוליכות המים המטוהרים כאחוז ממוליכות מי הברז. בתנאי המים של ישראל
    מערכת אוסמוזה הפוכה ביתית המספקת מים במוליכות של פחות מ-90 מיקרו-סימנס לס"מ, או בקשיות כללית פחותה מ-10 חלקים למיליון,
    תיחשב כמערכת המספקת מים איכותיים. יש לזכור שגם מערכת איכותית פחות או בטיב גרוע יותר תספק בתחילת פעולתה מים באיכויות
    כאלה, אך האיכות תרד בהמשך השימוש בצורה משמעותית.

5. כימיקלים ומתכות במזון שלנו ובבית: אלומיניום, פלב"מ (נירוסטה), פלואור, סודה קאוסטית וחומצות.


א. אלומיניום
בציבור קיימת אי בהירות בקשר לשימוש באלומיניום במגע עם מזון.
משרד הבריאות לא הוציא עדיין הודעה מפורשת לגבי ריכוזים מותרים או מומלצים של אלומיניום במים, מזון או מוצרים הבאים במגע עם העור. זה לכאורה סימן שבמשרד הבריאות לא מייחסים חשיבות גבוהה לנוכחות אלומיניום במזון.
לעומת זאת בארה"ב, האלומיניום לא מופיע בכלל ברשימת המזהמים שהוגבלה כמותם במים ובמקום זאת, הוא מופיע בדרגה שנייה של חשיבות  - רק לגבי היבטים של טעם ואסתטיקה.
הכמות שמתיר ה-EPA בארה"ב היא 0.05 - 0.2 מילי-גרם בליטר מים.
למרות זאת, ישנם הסוברים בטעות שהאלומיניום כשלעצמו (לא בתערובת) מסוכן. כל הסוברים כך נוהגים לצטט מחקרים שנעשו בעבר ומצאו קשר כלשהוא בין נוכחות אלומיניום בגוף לבין שכיחות מחלת האלצהיימר. מסתבר, שהקשר הוא כנראה הפוך! -  מסיבה כלשהיא הגוף מתחיל לצבור יותר אלומיניום ברקמות מסוימות, דווקא לאחר התפרצות מחלת האלצהיימר.
למעשה, אם יש סכנה כלשהיא באלומיניום היא כנראה בעיקר בתרכובת שלו עם הפלואור (המוזכר למעלה) הנמצא לעיתים כתוסף שאותו נוהגות רשויות מים בישראל להוסיף למי השתייה באופן מלאכותי. הבעיה בשימוש במים המכילים פלואוריד היא שהפלואור שבהם עלול להתרכב עם האלומיניום לתרכובת מזיקה.
למרות זאת, היקף הבעייה של שילוב אלומיניום עם פלואור במזוננו הוא יחסית קטן משום שהשימוש באלומיניום לצורך הכנת אוכל הוא מועט יחסית.
רוב כלי האוכל שאנו אוכלים איתם, או הכלים והמכונות איתם אנחנו מכינים מזון, לא חושפים את המזון למגע עם אלומיניום או סגסוגותיו. הסיבה העיקרית היא שחומצות, חומץ, לימון ותבשילים המכילים ירקות מסויימים (לדוגמה: עגבניות) גורמים שיתוך (קורוזיה) באלומיניום וממיסות אותו לתוך המים.
זה לא רעיל, אבל זה פוגע בכלי המזון.
כדי להתגבר על בעייה זו פותח ציפוי טפלון המגן זמנית על האלומיניום. אבל שימו לב ! ברגע שציפוי הטפלון נשרט או נשרף, האלומיניום חשוף לשיתוך מואץ הפולט יונים של אלומיניום למזון.
גם רדיד האלומיניום שאיתו אנו עוטפים מזון, סנדביצים וכו' אינו מפריש בדרך כלל אלומיניום למזון. כאמור למעלה, רק מזון חומצי או מסוגים מסויימים, ממיס את האלומיניום לתוכו.
נושא האולומיניום הוא משמעותי במכונות הביתיות להכנת קפה. הזולות יחסית מביניהן מכילות אלומיניום ברוב מרכיביהן הבאים במגע עם המים. סביר להניח שחלק ממנו מופרש באיטיות למים, כתוצאה מתהליך איטי של שיתוך (קורוזיה). מכונות קפה ואספרסו שהמים בהן באים במגע רק עם נחושת ו/או פלב"מ (נירוסטה), שהן מתכות עמידות הרבה יותר טוב לקורוזיה, הן נדירות יותר ומקובלות בדרך כלל רק במכונות קפה מוסדיות או תעשייתיות.

ב. פלב"מ - פלדה בלתי מחלידה (נירוסטה)
פלדה בלתי מחלידה עשויה ברובה מפלדה (ברזל+פחמן בריכוז נמוך) מועשרת ביסודות: כרום, ניקל, מוליבדן, ונדיום, לעיתים גם מנגן ובמקרים מיוחדים גם גופרית או זרחן בכמויות
זעירות.
ישנם סוגים רבים של סגסוגות פלב"מ ונזכיר שניים מהן, הנפוצות ביותר:
1. פלב"מ 304 או בסימונה הידוע באירופה 18/8. זאת היא פלדה יחסית זולה שיש לה שימוש רחב בענפי התעשייה. פלדה זו מתמגנטת.
2. פלב"מ 316 היא פלדה יקרה יותר מ-304, עמידה יותר בקורוזיה ומומלצת יותר לכלי אוכל, למגע עם מזון ואפילו לייצור כלי ניתוח.
    פלב"מ 316 אינה מתמגנטת וזה אחד הסימנים לזיהוי משפחת הפלדות עליה היא נמנית.
3. בשימוש בפלב"מ איכותי למזון אין סכנה או בעייה. המבנה הגבישי החזק של הפלדה אינו מאפשר השתחררות מתכות כבדות למזון.
    יחד עם זאת, קיימים בשוק סירים מאיכות ירודה, המשחירים תוך כדי שימוש רגיל. סירים אלה עשויים מפלב"מ באיכות ירודה ומומלץ
    שלא להשתמש בהם.
4. יש להיזהר משימוש בכלי פלב"מ שנוצרו עליהם נקודות שחורות המעידות ששכבת ההגנה נפגעה!
    כלים כאלה (פגומים, עם נקודות שחורות) עלולים להתברר כמשחררים מתכות כבדות ורעילות!
5. סירים, מיכלים וכלי אוכל עשויים פלב"מ חייבים להיות חשופים כל הזמן לאויר! כיסוי הפלב"מ בשכבה חוצצת מאויר, או אטימתו בפני
    מגע עם חמצן, גורמים בעקיפין לתהליכים הגורמים נזק לפלב"מ.

ג. פלואור
נוכחות פלואור במים היא נושא מורכב וקשור לבריאותנו. 
שימו לב! יש להבדיל בין פלואור (הטבעי והטוב) לבין הפלואוריד (המזיק). 
השימוש בפלואור החל ברגע שמצאו שנוכחותו במים או במזוננו, מורידה את הסיכוי לעששת השיניים בעשרות אחוזים. למרות זאת, מירב הדעות שוללות הוספת פלואור למים באופן שבו מוסיפים אותו כיום למי השתייה בישראל. שאר הדעות שוללות באופן החלטי כל תוספת פלואור למי השתייה. 
האמת כנראה נמצאת אי-שם ברמות מינימליות של פלואור במים, בעיקר ממקור טבעי (המסת סלעים וכד'), כפי שהקב"ה ברא את המים... 
באופן מלאכותי, פורסם שרשויות מקומיות בישראל מוסיפות פלואור למים כמלח פלואורידי שמקורו בעודפי תהליכים תעשייתיים. עודפים אלו מכילים מרכיבים רעילים, מתכות כבדות ובעיקר פלואוריד, שהוא נגזרת של פלואור המתרכבת בצורה מסוכנת עם אלומיניום (ראה להלן). אלה השוללים את תוספת הפלואור המלאכותית מציינים שמקורה בפסולת של תהליכים תעשייתיים.
כאמור, הפלואור שמוסיפות הרשויות המקומיות למי השתייה שלנו הוא בהרכב כימי אחר ושונה מהפלואור המגיע באופו טבעי למים.

ד. אקונומיקה
'אקונומיקה' או בשמה המקצועי "תמיסת נתרן תת-כלורי" היא חומר מחמצן חזק המכיל כלור ותרכובותיו. כאשר כלור בא במגע עם חומרים אורגניים, הוא יוצר תרכובות מסרטנות.

ה. סודה קאוסטית.
שמה המדעי של סודה קאוסטית הוא 'בסיס הנתרן' ובאנגלית Sodium Hydroxid .
שמה העממי הוא 'נתר מאכל'. הנוסחה הכימית היא (Na(OH.
סודה קאוסטית הוא חומר שהוא בסיסי חזק והוא מתרכב בקלות עם שומנים וחומרים אורגניים.
בתערובת מדודה יחד עם שמן וביחס הנכון, התערובת הופכת לסוג של סבון.
גם תרסיס להסרת שומנים או תרסיס להסרת שומנים שרופים שמצוי אצלכם קרוב לוודאי בבית, מכיל סודה קאוסטית.
אם יש לכם תכשיר לשחרור סתימות ביוב שאיננו חומצי, כנראה שסודה קאוסטית מרכיבה את רובו. הסודה קאוסטית מתרכבת עם השומנים בקו הביוב, מאכלת אותם וכך נפתחת הסתימה.
שימו לב, אסור לערבב בין תכשירים שונים לשחרור סתימות! 

זהירות! במגע ממושך סודה קאוסטית מאכלת ומפוררת חומרים אורגניים!

במגע רגעי עם העור, נוצרת תרכובת כימית בין הסודה קאוסטית לבין השומן שישנו באופן טבעי על העור ומתקבלת תחושה של חלקלקות, כמו עם סבון.
בגלל פעולתו המאכלת חומרים אורגניים מוגדר החומר כ"רעיל" אף-על-פי שריכוז נמוך ממנו אינו מרעיל.
תתפלאו, אבל סודה קאוסטית משמשת להכנת דברי מזון, ויש מזונות המכילים כמות קטנה של סודה קאוסטית מאושרת למזון FOOD GRADE.
סודה קאוסטית משמשת לשימושים רבים אחרים כגון ייצור חומרי ניקוי, תהליכים תעשייתיים וכו'.

במקרה של נגיעה בחומר מומלץ לשטוף מיד בהרבה מים. ניטרול מהיר של מגע חיצוני בסודה קאוסטית נעשה בעזרת מריחת השטח הנפגע בחומץ ביתי מדולל במים, או במיץ לימון. בליעה של סודה קאוסטית היא מסוכנת מאוד ובמקרה כזה יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי ולנהוג לפי ההנחיות הרפואיות.

הערה: 
המידע המוצג באתר אינטרנט זה נועד למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי וכן איננו מתיימר להוות תחליף לייעוץ כזה. 
בכל מקרה יש לבקש תמיד את ייעוצו של רופא או מגיש עזרה רפואית מוסמך אחר.

6. כיצד מנקים אבנית מהמצנן (רדיאטור) ברכב?
להסרת אבנית מהמצנן (רדיאטור) יש צורך בחומצה או בסיס. ההבדל ביניהם מבחינת יעילות ו/או נזק למכונית ולרכיביה יובהר בהמשך.

שלב א' - שלב איסוף המידע
עליכם לברר מאיזה מתכות או חומרים עשויים השטחים שהנכם עומדים לנקות מאבנית. בררו עם היצרן/היבואן מאיזה חומר עשוי כל חלק שאתם רוצים לנקות.
כך למשל עליכם לברר:
א.  אם ראש המנוע עשוי מסגסוגת אלומיניום או מפלדה.
ב. אם המצנן (רדיאטור ) עשוי מאלומיניום, נחושת או פלסטיק.
ג.  מאיזה מתכת עשוי גוף המנוע עצמו?
ד. אם ברכבכם מגדש טורבו-דיזל, בידקו האם יש חיבור מים למצנן הביניים (אינטרקולר)
וממה הוא עשוי.
ה. אם יש לכם צינון שמן (שמן ממסרת או שמן מנוע) ע"י מים, מאיזה מתכת עשויים מעברי
המים?

בסיום שלב זה, תהיה בידכם התמונה המלאה של המתכות אתם באים המים ברדיאטור
במגע.
אי אפשר להחליט על חומר ניקוי כימי כלשהוא לפני שיהיה בידכם כל המידע!

הוראות (תשומת לבכם מופנית לפיסקה בתחילת מאמר זה, לפיה אין הנהלת האתר אחראית לביצוע שלכם או לתוצאותיו!)
א. אם ראש המנוע עשוי אלומיניום - כל מילוי בחומר ניקוי (למרות שהוא מדולל עם מים) עלול לגרום לנזק ולחירור מהיר. כל מילוי כזה יגרום לנזק ברמה זו או
אחרת. ראו הוזהרתם!
ב. אם הרדיאטור עשוי אלומיניום - אין מה לעשות! אסור להכניס בו כל חומר ניקוי חומצי שמא יגרור
לחירור מהיר. ראו הוזהרתם!

אם רוצים לדעת רק אם הרדיאטור זקוק לניקוי אבנית ויש לכם זוג ידיים טובות
אפשר להכניס למערכת המים של הרדיאטור חומר ניקוי למשך זמן קצר, לראות את התגובה ולרוקן מיד את הרדיאטור לגמרי ולהכניס שוב מים + חומר מונע קורוזיה ואבנית לפי התוצאות.

עושים זאת כך:
כשהמנוע לא קר לגמרי ומכסה הרדיאטור פתוח והוא מלא כמעט עד הסוף במים מוסיפים קצת יותר מחצי כוס של חומר לניקוי אבנית מהקומקום - בדרך כלל על בסיס חומצה זרחתית ו/או

תערובת עם חומצות אורגניות.
אם המים מתחילים לתסוס - אתם חייבים לעשות ניקוי אבנית לרדיאטור!
אם המים אינם תוססים - מצבכם טוב ואין צורך בניקוי.

נשמח אם תספרו לנו בדוא"ל מה העלו הבירורים שלכם, כדי שנפיץ את המידע בין שאר בעלי הרכב, כמובן לאחר שנאמת אותו.

7. איך לחסוך בהוצאות על מים להשקייה בבית המשותף?
להלן המלצותינו:
א. כבר בשלב תכנון הבית, יש לתכנן אותו בתכנון מקיים (בר קיימא) ולהקצות לאיסוף מי
הגשמים, מיכל אגירה מבטון (לנפח גדול) או מפלסטיק (לנפח קטן יותר) שישמש מאוחר יותר לאגירת מים להשקייה.
ב. לאגור את מי הגשמים (מי נגר עילי) למיכל אגירה להשקייה הטמון באדמה.
בית משותף באיזור שפלת החוף, ששטחו 500 מטר-מרובע, יכול לאגור 300,000 ליטר
מי גשמים בשנה!
המיכל יהיה קבור באדמה ולא יפריע חזותית למראה הגינה. אפשר יהיה לגדל דשא,
עצים וצמחייה מעל המיכל הקבור.

ג. לאסוף את מי העיבוי של כל או רוב המזגנים בבית המשותף לצינורות שיובילו למיכל
האגירה להשקייה.
מזגן גדול לדירה ממוצעת יכול לאסוף כ-50 ליטר מי עיבוי באיכות מעולה להשקייה, כל יום!
בית משותף ממוצע עם 16 דירות מאוכלסות וממוזגות  יאסוף כ-800 ליטר של מי עיבוי
מזגנים (מי השקייה מעולים!) ביממה בחודשי הקיץ.
ד. למחזר באופן קבוע חלק מהשפכים של דיירי הבניין ולאגור גם אותם במיכל האגירה
להשקייה.

יישום ההמלצות לעיל עדיין לא מותר עפ"י החוק אבל כשהחוק יתיר מיחזור מים אפורים בבניינים יתרום הדבר ויועיל במספר מישורים:
1. יחסוך הוצאה כספית על השקיית הגינה ויוריד אותה לאפס! (בבית משותף עם 4 - 6
משפחות לפחות), לכל אורך השנה!
2. יחסוך לרשות המקומית הוצאות על הגדלת קווי הביוב וטיפול בשפכים.
3. יתרום לאיכות הסביבה ולשמירה על מקורות המים שלנו ע"י כך שישאיר את מי הגשם
בסביבה בה הם ירדו, במקום שמי הגשם יישפכו לים.
4. יעשיר את מי התהום וישטוף את הקרקע בגינה ממלחים שהגיעו אליה ממי הברז והגורמים
להעלאת מליחות קרקע הגינה.

8. כיצד בודקים אם הרכב שקניתם מלא או לא מלא  באבנית בתוך מערכת קירור המים שלו?

אם רוצים לדעת רק אם הרדיאטור זקוק לניקוי אבנית ויש לכם זוג ידיים טובות אפשר להכניס למערכת המים של הרדיאטור חומר לניקוי אבנית למשך זמן קצר, ולראות את התגובה.
בגמר הבדיקה, חייבים לרוקן מיד את הרדיאטור לגמרי, להכניס שוב מים לרדיאטור לשטיפה נוספת, לרוקן שוב ולהכניס שוב מים + חומר מונע קורוזיה ואבנית לפי התוצאות.

עושים זאת כך:
רוכשים בחנות המכולת הסמוכה חומר מסחרי אורגני לניקוי אבנית מקומקום אבל רק חומר שהוא על בסיס חומצה זרחתית ו/או תערובת עם חומצות אורגניות. אסור להשתמש בחומר שמכיל חומצת מלח.
רצוי שהמנוע יהיה חמים בטמפרטורת הגוף בערך ולא קר לגמרי.
כשהמנוע התקרר לטמפרטורה שנעימה למגע, פותחים (בזהירות!) את פקק הרדיאטור.
מוודאים שהרדיאטור מלא כמעט עד הסוף במים.
מוסיפים לתוך הרדיאטור קצת יותר מחצי כוס של החומר האורגני לניקוי אבנית.
מפעילים לכמה שניות את המנוע כדי שהמים יתערבבו ומכבים מיד.
אם המים מתחילים לתסוס - אתם חייבים לעשות ניקוי אבנית לרדיאטור!
אם המים אינם תוססים - מצבכם טוב ואין צורך בניקוי אבנית.
בגמר הבדיקה, חייבים לרוקן מיד את הרדיאטור לגמרי, להכניס שוב מים לרדיאטור לשטיפה נוספת, לרוקן שוב ולהכניס שוב מים + חומר מונע קורוזיה ואבנית לפי התוצאות. 

9.   איזה נוזל קירור ('מים ירוקים' או 'מים אדומים') כדאי לשים במצנן ( רדיאטור ) הרכב?

ככלל, נוזל הקירור נועד למנוע קורוזיה ברדיאטור ובמעברי המים בתוך הראש וה"בלוק" של המנוע.
אם המתכות שונות, תיפגע המתכת ה"חלשה" יותר.
אם ראש המנוע עשוי אלומיניום ו"בלוק" המנוע עשוי פלדה, יש נטייה לקורוזיה באלומיניום.
אם ראש המנוע עשוי אלומיניום, "בלוק" המנוע עשוי פלדה, והרדיאטור עשוי נחושת, יש נטייה חזקה יותר לקורוזיה באלומיניום.
באופן כללי, במגע בין מתכות הנוגעות במים או ברטיבות, פליז ופלב"ם (נירוסטה) יהיו העמידים ביותר, נחושת תבוא מיד אחריהם, ברזל
יהיה עמיד פחות ואלומיניום יהיה ה"חלש" מכולם וייתקף ראשון בקורוזיה.

אם יש לכם מזל, המצנן (רדיאטור) של הרכב שלכם עשוי מנחושת.
אם אתם נמנים על שאר 95% מבעלי הרכב, קרוב לוודאי שהמצנן שלכם עשוי אלומיניום.
מצנן עשוי מאלומיניום רגיש מאוד לחירור וחובה על בעל הרכב להוסיף נוזל קירור המכיל מונעי קורוזיה יעילים.

במזג האויר של ארץ-ישראל, החשיבות של נוזל הקירור היא בעיקר ביכולתו למנוע שיתוך (קורוזיה) במתכות הבאות במגע עם מי הקירור.
בנוזל הקירור יש גם מרכיבים הכימיים המונעים קפיאה להם קוראים 'אנטי פריז' והם תמיד ( ethylene glycol (EG וגם (propylene glycol (PG.
ככלל, עדיף לבחור נוזל קירור שמכיל פרופילן גליקול משום שהוא הרבה פחות רעיל והרבה פחות גורם נזק לסביבה.
אתילן גליקול (EG) לעומת זאת, גורם במגע איתו לתופעות לוואי בריאותיות גם באופן מיידי וגם ארוך טווח.
המרכיבים הכימיים שמונעים קפיאה, הם פחות חשובים ומשמעותיים בתנאי הארץ וחשיבותם עולה רק באיזורים הצפויים לקור עז, כגון ירושלים, חברון וצפת.

בשוק קיימים מספר סוגי נוזלי קירור.
המשווקים מכירים את הסוג "הירוק" וה"אדום".
ישנם פיתוחים מאוד חדשניים לכמה מהתרכובות המשמשות לייצור נוזלי קירור ולחברות מסויימות יש פטנטים על תרכובות 'מנצחות' למניעת קורוזיה.

ישנו נוזל קירור בשם DEX COOL שאיכות מניעת הקורוזיה שלו היא כנראה גבוהה יותר, אך יש מחלוקת לגבי נזקים שנטען לכאורה שהוא גורם. אם הרכב שלכם נמכר במקור עם נוזל

זה, עצתנו היא להמשיך ולהשתמש בו.

כמו כן, נוזלי הקירור הנמכרים לכם מכילים מים בריכוזים שונים. ראוי לשים לב שהקניה משתלמת ולא קניתם מיכל גדול של 4 ליטר נוזל קירור מדולל, במחיר יקר יותר ממיכל קטן של 1

ליטר עם נוזל מרוכז.
ההשוואה הכספית צריכה להיות לפי עלות סופית למילוי הרדיאטור. זאת אומרת, כמה כסף יעלה למלא את הרדיאטור. רדיאטור ממוצע מכיל מעל 4 ליטר ואם כוללים את המים במנוע, יש

למלא מעל כ-5 ליטר של נוזל קירור.
כמו כן, כדאי לקרוא היטב את תוית החומר. חומר יעיל יותר הוא בדרך כלל (לא תמיד!) גם בעל  יותר מרכיבים כימיים.

10.   איך מונעים הצטברות אבנית בגוף החימום של דוד השמש?
חימום המים בדוד השמש גורם לשקיעת אבנית.
האבנית שוקעת גם על גוף החימום החשמלי אשר בתוך הדוד. בדרך כלל התופעה מתגלה רק בחורף - כשצריך להדליק את חחימום החשמלי ונוכחים לדעת שעובר זמן רב מאוד עד

שהמים מתחממים. מנסיוננו, כמות האבנית המצטברת בדוד יכולה למלא דלי שלם ואפילו שניים!
שכבת אבנית על גוף החימום מונעת חימום המים וגורמת לביזבוז חשמל.

האבנית שוקעת גם בתוך קולטי השמש וסותמת אותם באופן הדרגתי.
קולטי שמש שעשויים מצינור פלדה מגולבן לא ניתנים לניקוי כימי מהאבנית מאחר והניקוי גורם לנזק לציפוי המגולבן.
קולטי שמש שעשויים מצינור נחושת כןניתנים לניקוי כימי מהאבנית והניקוי לא גורם לנזק לצינור הנחושת.

מניעת אבנית במערכת דוד השמש ניתנת לביצוע בשתי שיטות:
א. הוספה של מתקן מינון (דיספנסר) של חומר אורגני המונע שקיעת אבנית.
ב. ריכוך המים המגיעים אל דוד השמש (או דוד החשמל).

11. איך לקנות דוד שמש - מההיבט של איכות המים
א. מומלץ שקולטי השמש יהיו עשויים מצנרת נחושת. השימוש בצנרת נחושת מאפשר ניקוי מאבנית ובעיקר מונע קורוזיה ונזילות.
    לקולט נחושת, גם אחרי שנים רבות של שימוש, אפשר להכניס חומרי ניקוי ולנקות אותו לגמרי מבפנים, מכל האבנית שהצטברה
    עליו. בקולטי-שמש עם צנרת פלדה, פעולה כזו גורמת נזק לציפוי נגד קורוזיה שבתוך הצנרת ומחישה את קיצו של קולט השמש.
   אם תקנו קולט שמש עשוי צנרת נחושת, יהיה פחות בזבוז במתכות, קנייתכם תהיה ברוח תרבות הפרמקלצ'ר (ברת-
קיימא) ותבזבזו פחות את משאבי כדור הארץ ומדינת ישראל.
ב. כשמשתמשים בקולטי נחושת, רצוי שצנרת המים מדוד השמש ועד לברזים, תהיה גם היא מנחושת, או לפחות עשויה חומר פלסטי מתאים.
    מים שעברו בצנרת נחושת עלולים לגרום לשיתוך (קורוזיה) אם יבואו במגע עם חלקי צנרת העשויים פלדה.
ג. כשקונים קולטי שמש, חשוב לקנות את הקנייה המשתלמת. כל קולט שמש מצוייד בתוית המציינת מה תפוקתו ביחידות של קילו-קלוריות. עשו חשבון פשוט: חלקו את מספר הקילו-קלוריות שמפיק כל קולט שמש במחירו בשקלים = ככל שהתוצאה גבוהה יותר, כך הקנייה כדאית יותר.

12. באיזה מים כדאי להשתמש ולאיזה מטרה?

קודם כל ההגדרות של סוגי המים השונים:
"מים מזוקקים" - אלה מים שמופקים ממתקן שמרתיח את המים ומעבה את אדי המים שוב לנוזל.
"מים ללא מינרלים" - אלה המים ה"מזוקקים" (הביטוי לא נכון) שאתם קונים בתחנת הדלק או בבית המרקחת ומופקים בעזרת מכשיר תעשייתי הסופח את המינרלים אליו.
"מי עיבוי חם" - מים שהופקו ע"י דוד קיטור או מתקן אחר לייצור אדים ע"י חום ובהמשך האדים עברו קירור והתעבו לטיפות מים, בדומה ל"מים מזוקקים". נהוג לקרוא להם "מי קונדנס".
"מי עיבוי קר" - המים שמתאספים בלילה מהלחות שבאויר על מקום קר, או אלה שמטפטפים מהמזגנים.
"מים מרוככים" - מים שמופקים ממכשיר הקרוי "מרכך מים" והם מים ללא היסודות סידן ומגנזיום שיוצרים אבנית, אך בכל השאר דומים למי הברז. המים האלה מכילים את כל המלחים (מינרלים) שיש במי ברז, אבל רק עם 3 עד 5 מיליגרם מלחי קשיות (שיוצרים אבנית) בכל 1 ליטר, לעומת כ-350 מיליגרם מלחי קשיות (מלחים שיוצרים אבנית) בערך שיש בכל 1 ליטר של מי השתייה שלכם (בממוצע).
"מים רכים" - מים עם כמות קטנה מאוד של היסודות סידן ומגנזיום (שיוצרים אבנית) שמקורם טבעי. בטעות מכנים בשם הזה גם מים מרוככים ע"י מכשיר (ראו למעלה).
"מי גשם" - מי גשם שנאספו ישירות לכלי נקי או למיכל נקי וסגור, ללא מעבר דרך אדמה או סלעים.
"מי נגר עילי" - מים שזורמים על פני הקרקע באופן טבעי ושמקורם טבעי כתוצאה מגשם, ברד, או הפשרת שלגים או קרחונים.
"מים מינרליים" - מי נגר עילי שחדרו לקרקע ויוצאים ממנה דרך מעיין או מקור מים טבעי אחר.
"מי אוסמוזה הפוכה" - מים שיוצרו ע"י תהליך של אוסמוזה הפוכה, במכשיר ביתי או תעשייתי.
"מים מטופלים" - מי ברז שעברו שינו כימי כלשהוא או שנוספו להם חומרים כימיים לשיפור איכותם.
"מים מטוהרים" - מי ברז שעברו תהליך כלשהו של טיהור (כימי, פיזיקלי או בקטריאלי) בשיטות שונות.

ועכשיו לעיקר - המים שלדעתנו מומלצים לשימוש לפי סדר יורד (הטובים ביותר בתחילת כל שימוש):
לרחיצת חלונות בבית או ברכב - מתאימים לפי סדר יורד (הטובים ביותר בהתחלה): מים מזוקקים, מים ללא מינרלים, מי עיבוי קר, מי גשם, מי אוסמוזה הפוכה, מים מרוככים, מים רכים.
למילוי מיכל המתז ברכב - מתאימים לפי סדר יורד: מים מזוקקים, מים ללא מינרלים, מי עיבוי קר, מי גשם, מי אוסמוזה הפוכה, מים מרוככים, מים רכים.
לשתיה, לבישול, למרק ולייצור קוביות קרח - מי גשם (בתנאי שהם ללא זיהומים!), מי אוסמוזה הפוכה, מים מטוהרים, מים מינרליים, מים רכים.
להכנת קפה או תה - מי גשם, מי אוסמוזה הפוכה, מים מינרליים, מים מרוככים, מים רכים.
לצנרת בבית או בעסק, למניעת סתימות באבנית, למניעת נזקי אבנית לגופי חימום, לכביסה, לבישול פסטה וסוגי מזון אחרים - מים מרוכככים, מים רכים.
למקלחת - מי גשם, מים מרוככים, מים רכים.
לשימוש במגהץ הקיטור - מים מזוקקים, מים ללא מינרלים, מי עיבוי קר, מי אוסמוזה הפוכה.
לבישול פסטה - מים רכים.
למילוי מים במאדה (רדיאטור) של הרכב - מי גשם, מי עיבוי קר, מי אוסמוזה הפוכה, מים מרוככים. (חייבים להוסיף נוזל קירור נגד קורוזיה ולהתאים לו את סוג המים הנכון)

13. מה צריך לעשות בעל דירה בבית משותף כדי להגן על משפחתו ועל רכושו מההיבט של המים?
1. בבניינים גבוהים יש מיכל אגירה למי השתיה. יש לוודא שמיכל האגירה למי השתיה עובר חיטוי שנתי.
2. יש לוודא שהמרזבים אינם מרוקנים את מי הגשם קרוב ליסודות הבנין כדי שלא ימוטטו אותם במשך הזמן. יש להעביר את מי הגשם הנאספים לבור חילחול כדי שיעשירו את מי התהום או לאגור את מי הגשם לצורך השקייה בקיץ במים איכותיים ביותר.

14. חנקות (ניטרטים)
נוכחות ניטראטים במי השתייה של תינוקות, או במים המיועדים להכנת תמ"ל עלולה לגרום למחלת הכחלת (מטהמוגלובולינמיה) ולסכן את בריאות התינוק. הסיכון הוא בעיקר לתינוקות עד גיל 3 - 6 חודשים. המקור לניטראטים אינו טבעי אלא שיירי שפכים וזבלים כימיים. ברוב המקרים מוצאים ניטרטים במי הברז הניזונים מבארות מי תהום. כדי להשתמש במי בארות עבור תינוקות, מומלץ לוודא כי הם עוברים בדיקה לגילוי ניטרטים. כמות הניטרטים אסור לה שתעבור את ה-10 חלקים למיליון (כניטרט). ניטרטים אינם מתפרקים בהרתחת מים.

15. סיליפוס כמונע אבנית במי שתיה.
החומר "סיליפוס" הוא תרכובת של פוספטים וסיליקטים.
החומר מיוצר בצורת כדוריות שקוטרן כ-20 מ"מ.
"סיליפוס" נמס באיטיות במי שתיה אך בתנאים מסויימים, כמות קטנה מאוד שלו במי שתיה, גורמת למניעת יכולת האבנית להתגבש. יצרני החומר מנצלים את "תופעת הסף" המתרחשת בין המולקולות המרכיבות את החומר לבין מרכיבי האבנית המומסת.
ה"סיליפוס" מכיל מעט מאוד חומרים כימיים נוספים אך מאחר וכמותם נמוכה מאוד, ה"סיליפוס" מאושר לשימוש במי שתייה ע"י גורמי הבריאות בארצות רבות בעולם, כולל במדינת ישראל.

16. באיזה מי שתיה כדאי להשתמש?